מיקוד מבט יכול לאפשר לאנשים שאינם יכולים להשתמש באופן יעיל בידיים או באמצעי הצבעה אחרים לבחור תאים בלוח תקשורת ולהביע מגוון רחב של מסרים. עם זאת, שימוש במיקוד מבט לתקשורת דורש לעיתים התאמות שונות מאלה המתאימות למשתמשי מגע.
המטרה היא לא רק לאפשר למשתמש להצליח לבחור תא, אלא ליצור מערכת תקשורת שניתן להשתמש בה לאורך זמן, בקצב סביר ובמאמץ שמתאים למשתמש.
השימוש במיקוד מבט מושפע כמובן גם מההושבה והמנח, ממיקום המסך והמצלמה, מהמרחק מהם ומהכיול. אלה מהווים בסיס חשוב לשימוש יעיל במערכת. במאמר זה נתמקד בשלב הבא: כיצד להתאים את מערכת התקשורת ואת אופן השימוש בה למשתמש במיקוד מבט.
קל לחשוב שמשתמש מיקוד מבט זקוק תמיד לתאים גדולים ולמספר קטן של תאים בדף. בפועל, התמונה מורכבת יותר.
גודל התאים המתאים תלוי בדיוק וביציבות של המבט, במאפיינים המוטוריים והחזותיים של המשתמש, בגודל המסך, במרחק ממנו ובאופן שבו הלוח בנוי. לעיתים דווקא הגדלה משמעותית של התאים מחייבת מעבר בין דפים רבים יותר ומגדילה את מספר הבחירות הנדרש כדי להגיע למסר.
לכן חשוב למצוא איזון בין קלות הבחירה לבין כמות אוצר המילים הזמין בכל דף.
גם המרווח בין התאים יכול להשפיע על הדיוק. אצל חלק מהמשתמשים מרווחים גדולים יותר יכולים לסייע בהפחתת בחירות לא מכוונות, במיוחד כאשר קשה לעבור מתא לתא מבלי להפעיל תאים בדרך.
אותו עיקרון נכון גם לכתיבה. אין מקלדת אחת שמתאימה לכל משתמש. יש מי שיכול לעבוד ביעילות עם מקלדת מלאה, ואחרים זקוקים לתאים גדולים יותר או לחלוקה של האותיות בין כמה דפים. בנוסף, אותו אדם עשוי להיתרם ממקלדות שונות בזמנים שונים, למשל בהתאם לעייפות, לדיוק באותו זמן או למשך השימוש.
בגריד קיימות מקלדות מחולקות עם תאים גדולים, המאפשרות כתיבה באמצעות מספר קטן יותר של תאים בכל דף.
כאשר הבחירה נעשית באמצעות השהיית המבט (Dwell) , חשוב להתאים את משך ההשהיה למשתמש.
זמן קצר מדי עלול לגרום לבחירות לא מכוונות. זמן ארוך מדי עלול להפוך את התקשורת לאיטית ומעייפת.
כדאי להתחיל בזמן שמאפשר הצלחה ולשנות אותו בהדרגה בהתאם ליכולת המשתמש. אין זמן השהיה אחד שמתאים לכל המשתמשים, ולעיתים גם לא לכל הפעילויות של אותו משתמש.
חשוב לזכור שגם השימוש במיקוד מבט הוא מיומנות שניתן ללמוד ולתרגל. משחקים ופעילויות ייעודיות מאפשרים להתנסות בהסתכלות, במעבר בין אזורים ובבחירה באמצעות המבט בסביבה מהנה, בלי לדרוש בו־זמנית גם ניסוח של מסר תקשורתי.
באתר דיבור ניתן למצוא מידע על סביבות משחק ותרגול למשתמשי מיקוד מבט, וכן מגוון משחקים ופעילויות המותאמים לשימוש באמצעות מיקוד מבט.
סביבות משחק ותרגול למשתמשי מיקוד מבט | משחק ופנאי למיקוד מבט
במיקוד מבט העיניים משמשות גם לראייה וגם לבחירה. המשתמש עשוי להסתכל על תא כדי לקרוא אותו, לזהות סמל, לבדוק מה נמצא בו או פשוט להתבונן במסך – מבלי שהתכוון לבחור בו.
לכן חשוב לחשוב על דרכים שמאפשרות למשתמש להתבונן מבלי שכל מבט יהפוך מיד לפעולה. בהתאם למערכת ולאופן הגישה, ניתן להיעזר בזמן השהיה מתאים, באזורים שאינם פעילים, באפשרות לעצור זמנית את תגובת המערכת למבט, במתג או במצמוץ לאישור הבחירה – כאשר קיימת יכולת מתאימה – או באפשרויות אחרות להפחתת הפעלות לא מכוונות.
לא כל אזורי המסך בהכרח נגישים למשתמש באותה מידה. לעיתים קל יותר להגיע לאזור מסוים וקשה יותר להגיע לקצוות או לפינות המסך.
כדאי לבדוק זאת בפועל ולא להניח מראש היכן המשתמש אמור להצליח. מידע כזה יכול להשפיע על מיקום תאים חשובים במיוחד, כגון חזרה, מחיקה, מעבר לדף אחר או מילים ומסרים שנמצאים בשימוש רב.
עם זאת, לא כדאי לשנות שוב ושוב את מיקומם של תאים רק כדי להקל על הבחירה. יציבות ועקביות במיקום התאים חשובות ללמידת מערכת התקשורת, ולכן יש למצוא איזון בין נגישות לבין שמירה על מבנה מוכר וצפוי.
לפעמים התאמה קטנה במבנה הלוח יכולה להשפיע מאוד על היכולת להשתמש בו.
עבור משתמש מיקוד מבט, כל מעבר בין דפים דורש בחירה נוספת. מערכת שבה צריך לעבור דרך מספר רב של דפים כדי להגיע למילה עלולה להיות איטית ומעייפת.
כדאי לבחון כמה בחירות נדרשות כדי להגיע לאוצר מילים שכיח, האם מילים חשובות זמינות במיקום קבוע, האם מסלולי הניווט ברורים ועקביים והאם ניתן לחזור בקלות לדף הקודם או לדף הבית.
המטרה אינה בהכרח לצמצם את מספר הדפים, אלא ליצור מסלולים צפויים ויעילים בתוך מערכת התקשורת.
משוב ברור יכול לעזור למשתמש להבין היכן הוא מסתכל ומה עומד להיבחר. לדוגמה, ניתן להשתמש בהדגשה חזותית של התא, בסמן או במשוב קולי.
גם כאן חשוב להתאים את המשוב למשתמש. עבור אדם אחד הגדלה או הדגשה חזקה של התא עשויה לעזור, ואצל אחר היא עלולה ליצור עומס ולהפריע להתמצאות בדף.
תקשורת באמצעות מיקוד מבט יכולה לדרוש מאמץ חזותי וריכוז לאורך זמן. חשוב לאפשר למשתמש להסתכל סביב, לחשוב ולנוח בלי להפעיל כל הזמן את מערכת התקשורת.
כדאי לוודא שיש דרך פשוטה לעצור זמנית את הבחירה באמצעות המבט ולחזור אליה כשצריך. חשוב גם לשים לב לסימנים של עייפות ולבדוק אם השימוש נעשה קשה יותר לאורך היום או לאחר שימוש ממושך.
כאשר מופיע שינוי ביכולת להשתמש במיקוד מבט, לא כדאי להניח מיד שהבעיה היא בהגדרות המערכת או ביכולת של המשתמש. גם גורמים הקשורים לראייה ולבריאות העיניים יכולים להשפיע על הנוחות ועל איכות המעקב.
הנושא מקבל תשומת לב רבה בהקשר של ALS, אך עייפות, נוחות ובריאות העיניים הן שיקולים חשובים עבור כל משתמשי מיקוד המבט, ולא רק עבור אנשים עם ALS.
גם כאשר אדם משתמש במערכת תקשורת באמצעות מיקוד מבט, מיקוד המבט אינו חייב להיות דרך התקשורת היחידה שלו. תקשורת היא רב-ערוצית, ואפשר ורצוי לשלב בין דרכי תקשורת שונות בהתאם למצב, למטרה, ליכולות המשתמש ולמאמץ הנדרש ממנו.
לעיתים דרך אחרת יכולה להיות יעילה יותר ברגע מסוים. למשל, כאשר לומדים דף תקשורת חדש, החיפוש אחר תא באמצעות מיקוד מבט עלול לדרוש מאמץ רב. אחת האפשרויות היא ללמד את המשתמש לבחור בתא "מנוחה", שעוצר זמנית את תגובת המערכת למבט. בזמן הזה שותף התקשורת יכול לסרוק בקול את האפשרויות המופיעות בדף, והמשתמש מסמן כאשר מגיעים לאפשרות הרצויה. לאחר שהדף נעשה מוכר יותר, המשתמש יכול להפעיל שוב את מיקוד המבט ולבחור בעצמו.
חשוב גם לאפשר למשתמש לבקש לעבור לדרך תקשורת אחרת. לדוגמה, אפשר להכניס למערכת התקשורת מסקים כגון "אני רוצה אפשרויות בעל פה". שותף התקשורת יציג במקרה זה מספר מצומצם של אפשרויות (אפשר להדגיש את המלל באמצעות האצבעות), והמשתמש מסמן "כן" כאשר מגיעים לאפשרות הרצויה.
אפשר לשלב באופן דומה מבט, הבעות פנים, מחוות, סימני כן/לא, קולות, הצבעה, סריקה על ידי שותף תקשורת, לוחות איות מסוגים שונים ואמצעים נוספים. דרכים אלה אינן מתחרות במערכת מיקוד המבט ואינן מעידות על שימוש פחות מוצלח בה. הן חלק מארגז הכלים התקשורתי של האדם.
חשוב גם להכיר ולתרגל דרכים חלופיות לפני שזקוקים להן. הן יכולות לשמש כאשר המשתמש עייף, כאשר תנאי הסביבה מקשים על השימוש במיקוד מבט או במקרה שהמערכת אינה זמינה.
המטרה היא לא שהמשתמש ישתמש במיקוד מבט בכל מצב, אלא שיהיו לו כמה שיותר דרכים יעילות להביע את עצמו – וגם היכולת לבחור איזו דרך מתאימה לו באותו רגע.
הצורך בהתאמות למיקוד מבט אינו סיבה לצמצם מראש את אוצר המילים או את האפשרויות התקשורתיות של המשתמש.
לעיתים הפתרון שנראה הנגיש ביותר ברגע הראשון – למשל מעט תאים גדולים מאוד – אינו בהכרח הפתרון התקשורתי הטוב ביותר לטווח הארוך. צמצום אוצר המילים עלול אמנם להקל על הבחירה, אך במקביל להגביל את הדברים שהמשתמש יכול לומר.
במקום לשאול רק "כמה תאים המשתמש מצליח לבחור?", כדאי לחשוב גם על דרכים אחרות להפוך מערכת עשירה לנגישה יותר: שינוי גודל או מרווח בין תאים, שינוי זמן ההשהיה, התאמת מיקום התאים, שימוש במקלדת אחרת, יצירת מסלולי ניווט יעילים יותר או שילוב של אמצעי גישה ודרכי תקשורת נוספים.
המטרה היא למצוא דרך שתאפשר גישה למערכת תקשורת עשירה, מתפתחת ויעילה, תוך התאמת אופן הבחירה, מבנה הדפים והגדרות מיקוד המבט ליכולות ולצרכים של המשתמש.
התאמת מערכת תקשורת למיקוד מבט אינה פעולה חד-פעמית. הדיוק, המהירות והיכולת להשתמש במערכת עשויים להשתנות עם הניסיון, עם תנוחת הישיבה, עם עייפות, עם תנאי הסביבה ועם שינויים ביכולות המשתמש.
השינוי גם אינו בהכרח בכיוון אחד. אצל חלק מהמשתמשים היכולת משתפרת עם התרגול וההיכרות עם המערכת. אצל אחרים, ובמיוחד במצבים רפואיים משתנים או מתקדמים, יכולות מוטוריות, ראייתיות או אחרות עשויות להשתנות לאורך זמן. גם אצל אותו אדם דרך הנגישות שמתאימה היום אינה בהכרח הדרך שתתאים בעוד מספר חודשים – ולעיתים הצרכים יכולים להשתנות אפילו במהלך אותו יום.
לכן חשוב להתבונן בשימוש בתקשורת לאורך זמן, לזהות מה מקל ומה מקשה ולבצע התאמות בהתאם. כדאי גם לחשוב מראש על חלופות: אילו דרכי תקשורת נוספות עומדות לרשות המשתמש, האם הוא יודע לבקש לעבור אליהן, והאם שותפי התקשורת יודעים כיצד להשתמש בהן.
בסופו של דבר, המדד החשוב אינו רק אם המשתמש מצליח לבחור את התא הנכון. השאלה החשובה יותר היא האם מערכת התקשורת מאפשרת לו לומר את מה שהוא רוצה לומר, בזמן ובמאמץ סבירים, ולהשתתף באופן פעיל בתקשורת עם אחרים.
