התאמת הגדרות ופתרון קשיים במיקוד מבט

גם כאשר מערכת מיקוד המבט מוצבת ומכוילת היטב, לא תמיד השימוש בה מדויק, נוח או יעיל כבר מההתחלה. לעיתים מתרחשות בחירות לא מכוונות, קשה להגיע לתאים מסוימים או שהשימוש נעשה איטי ומעייף.

קשיים כאלה אינם מעידים בהכרח שמיקוד מבט אינו מתאים לאדם. לעיתים שינוי בהגדרות הבחירה, בממשק או בתנאי השימוש יכול לשפר משמעותית את ההתנסות.

ההתאמה היא תהליך מתמשך של התבוננות, ניסיון ושינוי. ההגדרות המתאימות לא תמיד ברורות בתחילת הדרך, ולעיתים דווקא במהלך פעילות משמעותית אפשר לזהות מה מקל על השימוש ומה מקשה עליו.

ככל האפשר, כדאי לשנות בכל פעם גורם אחד ולבדוק מה השפעתו, כדי להבין אילו התאמות אכן מסייעות.

התאמת אופן הבחירה

זמן השהיה לבחירה

כאשר הבחירה מתבצעת באמצעות השהיית מבט, משך הזמן הנדרש להפעלת תא משפיע על הדיוק, הקצב והמאמץ.

זמן השהיה קצר מדי עלול לגרום לבחירות לא מכוונות בזמן שהאדם סורק את המסך או מחפש את התא הרצוי. לעומת זאת, זמן ארוך מדי עלול להפוך את השימוש לאיטי ומעייף.

בתחילת ההתנסות אפשר לבחור זמן השהיה ארוך יחסית, כדי לאפשר לאדם לחקור את המסך ולהפנות את מבטו למטרות שונות בלי להפעיל אותן בטעות. בהמשך אפשר לקצר או להאריך את הזמן בהתאם לאופן השימוש.

כדאי לשים לב לשאלות כמו:

  • האם האדם מצליח להגיע לתא הרצוי אך מתקשה להחזיק עליו את המבט עד לבחירה?
  • האם מתרחשות בחירות לא מכוונות בזמן חיפוש או מעבר בין תאים?
  • האם האדם ממתין זמן רב להפעלת כל תא, באופן שמאט את התקשורת או הפעילות?
  • האם זמן ההשהיה מתאים גם לאחר שימוש ממושך?

לא בהכרח יהיה זמן השהיה אחד שמתאים לכל הפעילויות. למשל, זמן שנוח לבחירה בלוח תקשורת עשוי להיות פחות מתאים לשליטה בממשק מחשב.

שילוב של מבט ומתג

אם לאדם יש תנועה מוטורית אמינה להפעלת מתג, אפשר לבדוק שילוב של מבט לצורך הצבעה ומתג לצורך ביצוע הבחירה.

בדרך זו האדם יכול להסתכל על המסך ולסרוק אותו בחופשיות, ולהפעיל את הבחירה רק כאשר הוא לוחץ על המתג.

עבור חלק מהאנשים שילוב כזה עשוי להפחית בחירות לא מכוונות ולאפשר שימוש נוח ויעיל יותר מבחירה באמצעות השהיית מבט.

עם זאת, חשוב לבדוק אם הפעלת המתג נגישה לאדם ואם הוא מסוגל לשמור את מבטו על המטרה בזמן הפעלתו. אצל חלק מהאנשים אין הפרדה מוטורית מספקת בין תנועת העיניים לתנועה הנדרשת להפעלת המתג. למשל, ניסיון להזיז את היד כדי ללחוץ על המתג עלול לגרום גם לתזוזת המבט מהמטרה הרצויה.

 

שימוש במתג המופעל זמנית על ידי שותף התקשורת

במהלך ההתנסות אפשר גם להגדיר בחירה באמצעות מתג, אך לאפשר לשותף התקשורת להפעיל אותו באופן זמני.

האדם מפנה את מבטו למטרה הרצויה, והשותף מפעיל את המתג בהתאם למבטו. כך אפשר לבדוק כיצד האדם מכוון את מבטו למטרות שונות, בלי שבחירות לא מכוונות בעקבות השהיית מבט יפריעו להתנסות.

דרך זו יכולה לסייע בתהליך הלמידה וההערכה, אך אינה תחליף למציאת אמצעי בחירה עצמאי ומתאים בהמשך.

מניעת בחירות חוזרות

לפעמים האדם ממשיך להביט בתא גם לאחר שבחר בו, והמערכת מפעילה שוב את אותה הבחירה, אף שלא התכוון לכך.

כדי למנוע הפעלות חוזרות אפשר, בהתאם לאפשרויות התוכנה:

  • להגדיר שבחירה נוספת באותו תא תתאפשר רק לאחר שהאדם הסיט ממנו את מבטו וחזר אליו.
  • להגדיר פרק זמן שבו לא ניתן לבחור שוב באותו תא.

התאמות כאלה יכולות לאפשר לאדם להמשיך להסתכל על התא לאחר הבחירה בלי להפעיל אותו שוב בטעות.

חשוב לבדוק שההגדרה אינה מקשה כאשר האדם דווקא מעוניין לבחור באותו תא כמה פעמים ברצף.

משוב על המבט ועל הבחירה

משוב חזותי או קולי יכול לעזור לאדם להבין שהמערכת מזהה את מבטו, שהבחירה עומדת להתבצע או שהיא כבר התבצעה.

אפשר לנסות, למשל, הדגשה של התא שאליו מופנה המבט, חיווי של התקדמות זמן ההשהיה או צליל המאשר את הבחירה.

גם הצגת מיקום המבט על המסך יכולה לסייע לחלק מהאנשים להבין היכן המערכת מזהה את מבטם.

עם זאת, משוב אינו מועיל בהכרח לכולם. עבור אדם אחד הוא עשוי להקל על הלמידה ועל הדיוק, ואצל אחר הוא עלול להסיח את הדעת או להעמיס על המסך.

לכן כדאי לבדוק לא רק אם המשוב ברור, אלא אם הוא באמת מסייע לאדם להשתמש במערכת.

התאמת גודל התאים, המרווחים וארגון הממשק

כאשר הבחירה אינה מדויקת, כדאי לבדוק גם את הממשק עצמו.

ייתכן שהתאים קטנים מדי, שהמרווח ביניהם אינו מספיק או שקשה לאדם להגיע לאזורים מסוימים במסך.

אפשר לבחון כמה התאמות:

  • גודל התאים: האם תאים גדולים יותר מאפשרים בחירה מדויקת ונוחה יותר?
  • מרווחים: האם הגדלת המרווח בין התאים מפחיתה בחירות שגויות?
  • מיקום: האם יש אזורים במסך שקל או קשה יותר להגיע אליהם?
  • פריסה: האם ארגון אחר של התאים יכול להקל על השימוש?
  • חלוקת הבחירה לשלבים: האם בחירה מתוך כמה קבוצות או מעבר בין דפים מאפשרים להגיע לתוכן הרצוי בצורה נגישה יותר?

המטרה אינה בהכרח לצמצם את אוצר המילים או את האפשרויות הזמינות לאדם, אלא למצוא דרך להנגיש אותן.

למשל, אם קשה לבחור בתאים קטנים במקלדת מלאה, אפשר לבדוק מקלדת שבה הבחירה מתבצעת בשני שלבים, עם תאים גדולים יותר. באופן דומה, אפשר להתאים את פריסת לוחות התקשורת או את סרגלי השליטה ביישומים דיגיטליים.

עם זאת, כל שינוי במבנה הממשק עשוי להשפיע גם על ההתמצאות ועל יעילות השימוש. כדאי לשקול את היתרונות והחסרונות ולבחון את ההתאמה בפעילות אמיתית.

התאמה לצרכים משתנים

הגדרות שמתאימות לאדם במצב מסוים לא בהכרח יתאימו לו בכל מצב.

עייפות, רמת ערנות, מנח, מצב גופני או סוג הפעילות יכולים להשפיע על הדיוק, על קצב הבחירה ועל מידת המאמץ.

למשל, אדם עשוי להשתמש במקלדת מלאה כאשר הוא ערני ומרגיש טוב, אך להעדיף מקלדת עם תאים גדולים יותר כאשר הוא עייף. אדם אחר עשוי להסתדר עם סרגל שליטה עשיר בפעילות מוכרת, אך להזדקק לממשק פשוט יותר בפעילות אחרת.

לעיתים הצרכים משתנים גם לאורך זמן, למשל בעקבות התקדמות בלמידת השימוש במערכת או שינויים במצבו הגופני של האדם.

לכן, במקום לחפש תצורה אחת שתתאים לכל מצב, כדאי לשקול הכנה של כמה אפשרויות נגישות, שהאדם יוכל לעבור ביניהן בהתאם לצורך.

חשוב לעשות זאת תוך שמירה, ככל האפשר, על היכרות עם הממשק ועל מיקומים עקביים של אוצר המילים. שינוי תכוף של מיקום התאים עלול להקשות על ההתמצאות ועל השימוש השוטף, גם כאשר הוא נועד להקל על הבחירה.

כדאי גם לחשוב כיצד האדם יוכל לבחור בעצמו את התצורה המתאימה לו, או לבקש לעבור אליה.

התאמה טובה נותנת מענה גם למצבים המשתנים של חיי היומיום.

כשמשהו לא עובד כמצופה

כאשר המעקב אחר העיניים אינו יציב, הבחירות אינן מדויקות או שהשימוש נעשה קשה ומעייף, כדאי לנסות להבין מה מקור הקושי לפני שמסיקים מסקנות לגבי התאמת מיקוד המבט.

הקושי עשוי להיות קשור להצבה או לכיול, להגדרות המערכת, לממשק או לפעילות שנבחרה. גם עייפות, מצב גופני ותפקודי ראייה יכולים להשפיע על השימוש.

כשהמעקב אחר העיניים אינו יציב

אם המצלמה מאבדת את העיניים או מתקשה לעקוב אחריהן, כדאי לחזור תחילה לבדיקות הבסיסיות:

  • האם המרחק והזווית של המצלמה מתאימים?
  • האם המסך והמצלמה מוצבים בהתאם למנח הראש הנוח של האדם?
  • האם התאורה מתאימה?
  • האם משקפיים, השתקפויות או גורמים אחרים מפריעים למעקב?
  • כיצד העיניים מזוהות בתוכנת המצלמה?

גם צניחת עפעף, מנח ראש לא שגרתי או קושי לפתוח את העיניים באופן מלא עשויים להשפיע על המעקב.

במצבים כאלה כדאי לנסות להתאים את מיקום המסך והמצלמה למנח הנוח של האדם, ולא לדרוש ממנו להתאים את מנח גופו למערכת.

אם המעקב עדיין אינו יציב, אפשר לבדוק התאמות נוספות בתוכנת המצלמה.

למשל, במקרים של ניסטגמוס או תנועות עיניים מרובות, שינוי ברמת החלקת תנועת הסמן (Smoothing) עשוי לסייע. עם זאת, החלקה רבה מדי עלולה להקשות דווקא על אדם שתנועות העיניים שלו קטנות או מוגבלות.

כאשר יש הבדל משמעותי בין העיניים, אפשר לבדוק אם מעקב אחר עין אחת מספק תוצאה טובה יותר.

התאמות אלה תלויות באפשרויות שמציעה מערכת מיקוד המבט המסוימת, ויש לבחון את השפעתן בפועל.

כשהדיוק אינו טוב

אם האדם מגיע באופן עקבי ליד המטרה אך לא אליה, או מתקשה במיוחד באזור מסוים במסך, כדאי לבדוק מה עומד מאחורי הקושי.

אפשר לחזור להצבה ולכיול, לבדוק את גודל התאים ואת המרווח ביניהם, ולבחון אם הקושי מופיע בכל המסך ובכל הפעילויות או רק באזור מסוים או בממשק מסוים.

ההבחנה הזאת חשובה:

קושי שמופיע במקומות ובפעילויות שונים עשוי לכוון אותנו לבדוק שוב את ההצבה, הכיול או המעקב אחר העיניים.

קושי שמופיע רק בממשק מסוים עשוי להיות קשור דווקא לאופן שבו הוא בנוי, לגודל המטרות או לדרישות הפעילות.

לא תמיד צריך לשנות את הגדרות המצלמה כדי לשפר את הדיוק. לפעמים שינוי בממשק עצמו הוא הפתרון המתאים יותר.

כשהשימוש נעשה קשה יותר במהלך המפגש

היכולת להשתמש במיקוד מבט יכולה להשתנות גם בתוך אותו מפגש.

עייפות, כאב, שינוי בטונוס, ירידה בריכוז או אי־נוחות בעיניים יכולים להשפיע על המעקב ועל הדיוק.

אם הביצוע הולך ויורד, לא כדאי למהר ולשנות שוב ושוב את ההגדרות. לפעמים האדם פשוט זקוק להפסקה.

אפשר לחזור לפעילות לאחר מנוחה ולבדוק אם חל שינוי.

גם יובש בעיניים או קושי במצמוץ יכולים להשפיע על הנוחות ועל המעקב. כדאי להביא אותם בחשבון ולפעול בהתאם להמלצות הרפואיות שניתנו לאדם.

חשוב להבחין בין קושי שנובע מהגדרות שאינן מתאימות לבין שינוי זמני במצבו של האדם.

כשהפעילות עצמה לא מתאימה

לפעמים הקושי אינו קשור למיקוד המבט, אלא לפעילות שנבחרה.

ייתכן שהפעילות אינה ברורה, אינה מעניינת, עמוסה מדי או דורשת ידע או מיומנות שעדיין אינם מוכרים לאדם.

במקרה כזה אפשר לנסות פעילות אחרת, להתאים את הממשק או לחזור לתוכן מוכר ומשמעותי יותר.

חשוב להבחין בין קושי להשתמש במבט לבין קושי להבין את המשימה או להתמודד עם הממשק. לעיתים שינוי קטן בפעילות מאפשר לראות יכולת שלא באה לידי ביטוי קודם.

איך יודעים שההתאמה עוזרת?

לא כל שינוי בהגדרות מביא בהכרח לשיפור, וגם התאמה שמסייעת בפעילות אחת עשויה להקשות בפעילות אחרת.

לכן כדאי לבדוק את השפעת השינוי על השימוש בפועל:

  • האם הבחירות נעשו מדויקות יותר?
  • האם פחתו הבחירות הלא מכוונות?
  • האם האדם מצליח לבצע את הפעילות בפחות מאמץ?
  • האם קצב השימוש מתאים לו?
  • האם הוא מצליח להתמצא בממשק ולתקן טעויות?
  • האם השיפור נשמר גם לאחר כמה דקות של שימוש?

כדאי לשתף את האדם בהחלטות על ההתאמות, ככל האפשר, ולהתייחס גם לתחושת הנוחות ולהעדפותיו.

מומלץ לתעד אילו הגדרות נוסו, באילו תנאים ומה הייתה השפעתן. כך אפשר להמשיך את תהליך ההתאמה באופן מסודר, גם כאשר אנשי מקצוע או שותפי תקשורת שונים מלווים את השימוש.

ההתאמה נמשכת גם לאחר המפגש הראשוני

אין צורך להגיע כבר במפגש ההנגשה הראשוני להגדרות הסופיות של המערכת.

המטרה היא למצוא תנאים שמאפשרים התנסות משמעותית, לזהות קשיים ופתרונות אפשריים, ולתעד מה כדאי להמשיך לבדוק.

במהלך תקופת ההתנסות אפשר לחזור להגדרות, לבחון אותן בפעילויות ובסביבות שונות ולהתאים אותן בהתאם להתפתחות השימוש ולצרכים המשתנים.

כאשר משהו אינו עובד כמצופה, השאלה החשובה אינה רק אם האדם הצליח או התקשה, אלא מה הקשה עליו ומה השתנה כאשר התאמנו את התנאים.

גם ההבדלים בין ניסיונות שונים הם מידע חשוב, שיכול לסייע לנו למצוא את הדרך המתאימה להמשך.


להמשך הקריאה

הצבה וכיול של מערכת מיקוד מבט – כיצד מיקום המערכת, מנח הגוף ותהליך הכיול משפיעים על השימוש.

סיכום מפגש ההנגשה הראשוני והמלצות להמשך – מה חשוב לתעד וכיצד מחליטים על הצעד הבא.

תקופת ההתנסות במיקוד מבט – המשך הלמידה וההתאמה בסביבות ובפעילויות היומיום.

רוצים להתנסות במיקוד מבט?

ניתן לתאם עם צוות דיבור מפגש התנסות במיקוד מבט ללא עלות.

טלפון: 077-2114010
דוא״ל: info@d-bur.com