התנסות במערכת מיקוד מבט מתחילה עוד לפני שמפעילים את המצלמה. כדי לתכנן התנסות משמעותית, חשוב להכיר את האדם, את דרכי התקשורת והיכולות שלו, את ניסיונו הקודם ואת הדברים שהיה רוצה לעשות באמצעות המערכת.
נקודת ההתחלה תהיה שונה מאדם לאדם. לפעמים האדם עצמו מגיע עם מטרה ברורה, לפעמים המשפחה או הצוות מזהים צורך או אפשרות חדשה, ולעיתים דווקא במהלך ההתנסות מתגלות אפשרויות שלא חשבנו עליהן מראש.
לכן, לפני מפגש ההנגשה כדאי לאסוף מידע שיעזור לנו לבחור נקודת פתיחה מתאימה ולתכנן מה יהיה משמעותי לבדוק. את המידע מומלץ לאסוף בשיחה עם האדם עצמו, ככל האפשר, ועם בני המשפחה ואנשי המקצוע שמכירים אותו ומלווים אותו ביומיום.
חשוב להבין כיצד האדם מתקשר כיום ומהן היכולות השפתיות והתקשורתיות שלו.
התקשורת יכולה לכלול דיבור וקולות, מבט, הבעות פנים, תנועות גוף ומחוות, סמלים, לוחות תקשורת, כתיבה או מערכת ממוחשבת.
כדאי לברר מה האדם מצליח להביע בדרכים אלה. למשל, האם הוא יכול לבחור, לבקש, לסרב, ליזום ולהביע כן ולא? אילו רעיונות ומסרים הוא מצליח להביע? מה עדיין קשה לו להביע, ובאילו מצבים התקשורת תלויה בפרשנות או בתיווך של הסביבה?
חשוב לברר גם באיזו שפה או שפות האדם מבין ומתקשר, והאם יש הבדל בין השפה שבה הוא משתמש בבית לבין השפה שבה הוא משתמש במסגרות אחרות. כדאי לדעת באילו שפות מדברים שותפי התקשורת המרכזיים שלו.
כדאי לברר אם האדם משתמש כיום בלוח תקשורת או במערכת תקשורת ממוחשבת, ואם התנסה בעבר במערכות אחרות ובסוגי תת"ח אחרים.
חשוב להכיר את אמצעי הנגישות שבהם הוא משתמש או השתמש בעבר, למשל מגע, עכבר או אמצעי הצבעה אחר, מתגים וסריקה או מיקוד מבט.
בכל אחת מההתנסויות כדאי לברר מה הצליח, מה היה קשה ומה הייתה מידת השימוש בפועל. חשוב להבחין בין מערכת שהאדם משתמש בה כיום לבין התנסות קודמת שלא הפכה לשימוש קבוע.
כדאי להכיר גם את יכולות הקריאה והכתיבה של האדם ואת ניסיונו בשימוש במחשב, בטאבלט או בטלפון.
המידע הזה יעזור לנו לבחור פעילויות מתאימות ולהבחין בין יכולות שכבר קיימות לבין מה שחדש לאדם בהפעלה באמצעות מיקוד מבט.
חשוב לזכור שמיקוד מבט, אם יימצא מתאים, מצטרף לדרכי התקשורת הקיימות ולא בהכרח מחליף אותן. מבט אל שותף התקשורת, הבעות פנים, קולות, מחוות, דיבור ודרכים אחרות יכולים להמשיך לשמש את האדם לצד המערכת.
כדאי להכיר את הרקע הרפואי והתפקודי הרלוונטי להתנסות.
המטרה אינה להסיק מתוך האבחנה אם מיקוד מבט מתאים לאדם, אלא להבין את נקודת המוצא ולהיערך בהתאם.
חשוב לדעת אם מדובר במצב מולד או נרכש, ואם המצב יציב, משתנה או פרוגרסיבי. במצבים פרוגרסיביים, לעיתים כדאי להכיר ולהתנסות במיקוד מבט עוד לפני שהוא הופך לאמצעי הנגישות העיקרי.
כדאי לברר אילו יכולות מוטוריות קיימות, למשל שליטה רצונית ביד, באצבע, בראש או בחלק אחר של הגוף, והאם קיימת תנועה שניתן להשתמש בה להפעלת מתג.
חשוב להכיר גם שינויים בטונוס, תנועות לא רצוניות או קושי בשליטה בראש, שעשויים להשפיע על ההתנסות.
כדאי לברר באיזו תנוחה האדם נמצא בדרך כלל ובאיזו תנוחה צפויה להתקיים ההתנסות: ישיבה בכיסא גלגלים, בכיסא או בכורסה, שכיבה או מעבר בין כמה תנוחות.
חשוב להכיר את מנח הראש, את היכולת לשמור עליו לאורך זמן ואת התמיכות שבהן האדם משתמש.
אין צורך שהאדם יחזיק את הראש ישר כדי להשתמש במיקוד מבט. העיקרון הוא להתאים את מיקום המסך והמצלמה למנח של האדם, ולא את האדם למערכת.
המידע הזה יעזור לנו להיערך עם פתרון הצבה מתאים ולהתנסות בתנוחה שרלוונטית ככל האפשר לשימוש בחיי היומיום.
כדאי לברר מה ידוע על הראייה והשמיעה של האדם, ואם הוא משתמש במשקפיים, במכשירי שמיעה או בעזרים אחרים.
מבחינת הראייה, חשוב להכיר לקות ראייה ידועה והתאמות שכבר מסייעות לאדם, וכן מידע רלוונטי על שדה הראייה, לקות ראייה מוחית (CVI), פזילה, ניסטגמוס, מגבלה בתנועת העיניים או הבדל משמעותי בין שתי העיניים.
מאפיינים אלה אינם שוללים בהכרח שימוש במיקוד מבט, אך עשויים להשפיע על ההצבה, הכיול, התצוגה וההגדרות שננסה.
גם לשמיעה יש משמעות כאשר הפעילות כוללת דיבור, מוזיקה, הקראה או משוב קולי.
המטרה אינה לבצע הערכת ראייה או שמיעה, אלא להכיר גורמים שעשויים להשפיע על ההתנסות.
כדאי לברר אם היכולת של האדם משתנה לאורך היום ואם יש זמנים שבהם הוא ערני ונינוח יותר. ככל האפשר, כדאי לתאם את ההתנסות לזמן שבו הוא פנוי להשתתפות.
חשוב להכיר גם גורמים כמו כאב, תרופות, יובש בעיניים או קושי במצמוץ.
במהלך ההתנסות חשוב להביא בחשבון שעייפות או אי-נוחות עשויות להשפיע על השימוש במערכת, ולא לפרש כל ירידה בביצועים כקושי במיקוד מבט עצמו.
לצד ההיכרות עם היכולות והקשיים, חשוב להבין מה האדם רוצה או צריך לעשות באמצעות המערכת.
למשל:
לפעמים לאדם עצמו יש מטרות ברורות. במקרים אחרים בני המשפחה או הצוות יכולים לעזור לזהות פעילויות שחשוב לאפשר או להרחיב.
כדאי לברר גם מהם תחומי העניין של האדם ומה מוכר ואהוב עליו. המידע הזה יעזור לנו לבחור פעילויות ותכנים מתאימים להתנסות, למשל תמונות של אנשים מוכרים, מוזיקה, סרטונים או נושאים שמעניינים אותו.
כאשר ההתנסות מתבססת על תוכן משמעותי ומוכר, קל יותר ליצור הזדמנויות להשתתפות וגם להבין אם הבחירות והתגובות שאנחנו רואים הן מכוונות ומשמעותיות.
המידע שנאסף לפני המפגש יסייע לנו לבחור נקודת פתיחה מתאימה, להכין פעילויות רלוונטיות ולהיערך להתנסות בהתאם לצרכיו וליכולותיו של האדם.
אין צורך לדעת הכול מראש. ההיכרות והלמידה ממשיכות גם במהלך המפגש ובהמשך ההתנסות במערכת.
חשוב גם לזכור שהמידע שאספנו אינו מיועד לקבוע מראש מה האדם מסוגל או אינו מסוגל לעשות באמצעות מיקוד מבט. הוא נועד לעזור לנו ליצור תנאים מתאימים להתנסות ולפרש בזהירות את מה שאנחנו רואים במהלכה.
המאמר הבא: איך נערכים למפגש הנגשה במיקוד מבט?
כלי עזר: שאלון מקדים למפגש הנגשה במיקוד מבט.
