שילוב תת״ח ברוטינות יומיומיות

שילוב תת״ח ברוטינות יומיומיות

שילוב תת״ח ברוטינות יומיומיות

איך מתחילים – צעד-צעד, בתוך החיים עצמם

כשמתחילים להשתמש בתקשורת תומכת וחלופית (תת״ח), לא חייבים “לשבת לטיפול” או לייצר סיטואציות מיוחדות.
הדרך הכי טובה להתחיל היא דווקא דרך הרוטינות היומיומיות –  פעולות שגרתיות שחוזרות על עצמן כל יום.

רוטינות נותנות ביטחון, חזרתיות וציפייה – וזה בדיוק מה שעוזר לתקשורת להתפתח.

 

למה רוטינות כל כך מתאימות לתחילת שימוש בתת״ח?

  • הן חוזרות על עצמן – אותם שלבים, אותן מילים
  • יש בהן הקשר ברור –  מה קורה עכשיו ומה אמור לבוא
  • הן משמעותיות לילד/ה –  אוכל, משחק, שינה, יציאה מהבית
  • ההקשר ברור גם לשותפי התקשורת ולכן יש יותר סיכוי להצלחה ופחות צורך “לנחש” למה התכוון משתמש התת"ח

 

מאיזה רוטינות כדאי להתחיל?

התחילו בלבחור רוטינה אחת או שתיים

דוגמאות לרוטינות טובות להתחלה:

  • ארוחה / נשנוש
  • מקלחת
  • התארגנות בבוקר
  • משחק קבוע
  • יציאה מהבית / חזרה הביתה
  • לפני שינה

💡 טיפ: בחרו רוטינה שיש בה זמן, רוגע ועניין – לא כזו שמלחיצה את כולם.

 

אילו מילים כדאי לשים בלוח או להדגיש?

לא צריך הרבה מילים. אפשר להתרכז במעט מילים שימושיות.

לדוגמה ברוטינת אוכל:

  • עוד
  • מספיק / לא
  • כן
  • טעים / לא טעים
  • רוצה
  • מים / אוכל

ברוטינת מקלחת:

  • מים
  • חם / קר
  • עוד
  • די
  • לשטוף
  • מגבת

💡 טיפ: אם המילה שימושית גם ברוטינות אחרות – זה בונוס.

 

איך משתמשים בתת״ח בתוך הרוטינה?

  • מדגימים תוך כדי –  מצביעים על המילה בזמן שאומרים אותה
  • לא מבקשים “תגיד/י” – פשוט משתמשים בעצמנו
  • מחכים רגע – נותנים הזדמנות להגיב
  • כל ניסיון הוא הצלחה – גם מבט, הצבעה חלקית או בחירה לא מדויקת

💡 טיפ: עדיף שימוש טבעי ולא מושלם – מאשר מושלם ולא קורה.

 

האם צריך שהילד/ה ישתמש לבד?

לא בהתחלה.
בהתחלה המבוגר מוביל, והילד/ה לומד/ת דרך צפייה, חוויה וחזרה.

עם הזמן:

  • הילד/ה מתחיל/ה לזהות מילים
  • מגיב/ה למילים מוכרות
  • ובהמשך – משתמש/ת בעצמו/ה

💡 טיפ: גם אם כרגע רק אתם משתמשים בתת״ח – זה עדיין “עובד”.

 

מה חשוב לזכור?

  • אנחנו כאן בשביל תקשורת, זה לא תרגיל
  • התקדמות נראית קודם בהבנה, אחר כך בהבעה
  • עדיף מעט ועקבי – מהרבה ולא קבוע
  • כל רוטינה היא הזדמנות לתקשורת, לא מבחן