תת״ח זה לא מבחן
כשמתחילים עם תקשורת תומכת וחלופית (תת״ח), טבעי שיהיו שאלות, חששות ולפעמים גם לחץ.
הורים שואלים: “האם הוא משתמש נכון?”
צוותים שואלים: “איך מקדמים שימוש?”
חשוב לזכור:
תת״ח זה לא מבחן –
המטרה אינה לבדוק את הילד, אלא לאפשר לו, בהדרגה, לפתח תקשורת משמעותית – בעזרת חשיפה, התבוננות וליווי מתאים.
איך מתחילים?
לא מחכים לשליטה מלאה,
לא מצפים לביצוע מושלם,
ולא בודקים כל תגובה.
מתחילים מ חשיפה עקבית לשפה בתוך הקשר יומיומי:
גם מבט, הפקה קולית, או בחירה חלקית –
הן חלק מהתקשורת והלמידה.
אין “טעויות” – יש נקודות התקדמות
בתת״ח אנחנו לא מחפשים תשובה נכונה, אלא:
קלינאית תקשורת שמלווה את התהליך תוכל להתבונן בעיניים מקצועיות, לתכנן ולהתאים את הכלים ואת אופן ההתערבות בהתאם לצורך.
בסופו של דבר –
תת״ח שייך למשתמש – וההתקדמות היא משותפת
הלוח אינו כלי בדיקה, אלא אמצעי השתתפות.
התפקיד של המבוגרים:
התפקיד של הקלינאים:
תקשורת מתפתחת דרך חשיפה והזדמנויות רבות להבעה, מתוך קשר ובתחושת ביטחון שמה שאני אומר נחשב.
לא כמבחן, אלא כדרך להיות מובן.
