רקע
בשנים האחרונות גוברת ההכרה בחשיבות של הנגשת רשתות חברתיות עבור משתמשי תת"ח. בכנס אייזק ישראל 2014, אורחת הכבוד, דוקטור פמי רגבנדרה מאוסטרליה, קיימה סדנה שעסקה בהגברת ההשתתפות החברתית של משתמשי תת"ח באמצעות רשתות חברתיות.
דוקטור רגבנדרה הציגה גורמי סיכון חברתיים נפוצים בקרב משתמשי תת"ח, הכוללים מעגלים חברתיים מצומצמים, חוסר באינטראקציות חברתיות מגוונות וסיכון גבוה לבידוד חברתי. היא הציעה מעגל שישי חדש למודל "המעגלים החברתיים" של דוקטור שרה בלקסטון ודוקטור מרי הַנְט בֶּרְג – מעגל של שותפי תקשורת אונליין. הרציונל הוא שיצירה וטיפוח של מעגל זה יסייע בהרחבת אינטראקציות חברתיות ובפיתוח מיומנויות חברתיות שונות, יפחית מתחושת הבדידות ויתרום לתחושה של רווחה נפשית.
על אף התפתחויות בתחום, עדיין מייחסים לרשתות חברתיות, דוגמת פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם וכד', רלוונטיות כמעט אך ורק עבור משתמשים אורייניים שיכולים להתבטא בכתב או בהקלדה באופן יעיל. עבור משתמשי תת"ח מבוסס סמלים המרחב המקוון פחות נלקח בחשבון ופחות מונגש.
הסתכלות על ילדים צעירים שאינם זקוקים לתת"ח, מלמדת שידיעת קרוא וכתוב והשימוש בהקלדה לתקשורת אינה תנאי מקדים להשתתפות במרחב החברתי הווירטואלי. ילדים בגן חובה כבר שולחים הודעות קוליות אחד לשני ולבני משפחה באמצעות הווטסאפ של ההורים – 'אתה רוצה לבוא אלי מחר?', 'אמא אני אוהב אותך', 'אמא מתי את חוזרת הביתה?' וכן הלאה. הם מצרפים מדיה כמו אימוג'ים, תמונות וסרטונים וכך מתחברים לחבריהם ולבני משפחה גם כאשר לא נפגשים פנים אל פנים. אפשר להתווכח על כמה כדאי לאפשר או להגביל אינטראקציה בפלטפורמות הללו בגילים שונים, אבל קשה להכחיש את הכוח שיש ליישומים שמאפשרים קשר ותקשורת מרחוק. כולנו משתמשים באמצעים האלו כדי לשתף, להיות בקשר זה עם זה בצורה קלה ולהרגיש שייכים. בעידן הקורונה והסגרים השימוש בכלים דוגמת ווטסאפ, פייסבוק וזום אִפשר שמירה על קשרים וסייע להפיג תחושה של בדידות. עבור אנשים עם מוגבלויות בידוד וריחוק חברתי הם פעמים רבות מציאות שאינה קשורה רק לקורונה ולסגרים רשמיים.
יישומי "מתחברים לעולם" של חברת "דיבור"
חברת דיבור פיתחה ב-2020 את חבילת "מתחברים לעולם" או "Join-In" באנגלית – פיתוח חלוצי בתחום שמנגיש יישומים פופולאריים ורשתות חברתיות ותקשורתיות למיניהן למשתמשי תת"ח, לרבות משתמשים צעירים ובוגרים שמדברים באמצעות לוחות סמלים.
חבילת "מתחברים לעולם" כוללת יישומים להעברת מסרים מידיים דוגמת ווטסאפ ו-SMS, רשתות חברתיות כגון פייסבוק, אתרי סטרימינג של מדיה כמו יוטיוב, נטפליקס ודיסני פלוס, יישומי פגישות וידיאו כמו זום ועוד. ניתן להפעיל את היישומים בכל דרכי הנגישות המוכרים מעולם התת"ח – מגע, עכבר ותחליפי עכבר, מיקוד מבט ומתגים. ביישומים הפופולאריים ביותר לתקשורת – ווטסאפ, פייסבוק, פייסבוק מסנג'ר, ו-SMS נעשו הנגשות שמאפשרות למשתמשי סמלים לא רק לשלוח את הטקסט מתוך המסר שיצרו בלוח שלהם, אלא לשלוח אותו בדיוק באופן שבו הוא מופיע באזור המסר בלוח הסמלים שלהם – כלומר, טקסט מלווה בסמלים. בנוסף, נשלח גם טקסט בנפרד על מנת לאפשר לצד המקבל להקריא בקלות את ההודעה בעזרת מנוע דיבור.
חבילת "מתחברים לעולם" נקנתה ושולבה במוצרים של חברות מובילות בעולם התת"ח וכיום נמצאת בשימוש בכל העולם. גִרסה "חכמה" שמגיבה בזמן אמת לתוכן ביישומים השונים ובכך מפשטת את השימוש בהם, נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. "מתחברים לעולם" זמינה בסל הבריאות. ניתן להתנסות בה למשך 30 יום ללא עלות.
ילדים "מתחברים לעולם"
בכנס אייזק הוצגו שני משתמשי תת"ח צעירים שנעזרים בווטסאפ המונגש של "מתחברים לעולם".
א' ילד בן עשר, בן יחיד להוריו. עלה ארצה מרוסיה בגיל שנה. יש לו שיתוק מוחין קוואדריפלגי ספסטי ודיסטוניה, וסיווג תפקוד מוטורי GMFCS-5. הוא מביע את עצמו במגוון אופנים כולל באמצעות מערכת מיקוד מבט עם לוחות סמלים "אפשר לומר". א' לומד קריאה וכתיבה, מזהה מילים ויכול גם לאיית, אבל הוא עדיין מתקשה, ותקשורת באמצעות איות אינה מספיק יעילה עבורו בשלב זה.
בשנים האחרונות א' בילה שבועות ארוכים בביתו במקום בבית הספר כתוצאה מבידודים, מחלות ופרוצדורות רפואיות שונות, לכן הזדמנויות התקשורת שלו היו מוגבלות מאוד גם מבחינת שותפי תקשורת וגם מבחינת כמות. לפני כשנתיים, כשהיה בן שמונה, א' החל להתנסות בשימוש בווטסאפ המונגש של "מתחברים לעולם" במטרה להרחיב הזדמנויות לתקשורת ולהגדיל את מעגלי התקשורת כך שיכללו אנשים נוספים חוץ מהוריו, כולל את סבתו שדוברת רוסית וחיה ברוסיה. מטרה נוספת לשימוש של א' בווטסאפ – לפתח אפשרויות לתקשורת עם בני גילו דרך קבוצת ווטסאפ של הכיתה.
ש' ילדה בת שש, גרה עם הוריה ועם שלושה אחים גדולים. היא מאובחנת עם שיתוק מוחין קוואדריפלגי ודיסטוניה, וסיווג תפקוד מוטורי GMFCS-5. ש' מביעה את עצמה במגוון ערוצי תקשורת, כולל במערכת מיקוד מבט עם לוחות סמלים "אפשר לומר". היא מזהה לא מעט מילים שלמות בעקבות חשיפה אליהן דרך לוח התקשורת, והיא בשלבים ראשונים של רכישת קריאה וכתיבה.
כשהייתה בת חמש, ש' החלה התנסות בתקשורת באמצעות הווטסאפ המונגש מכיוון שהווטסאפ הוא כלי מרכזי לתקשורת בין בני המשפחה המצומצמת והמורחבת שלה. לש' קשרים קרובים מאוד עם הסבתות והדודים, אבל חלקם גרים רחוק, והמפגשים הצטמצמו מאוד על רקע הקורונה. ש' מביעה געגוע אליהם ושמחה כשמתקשרים אליה. מטרת השימוש בווטסאפ היה לאפשר לה להיות בקשר רציף יותר ואף ליזום קשר עם משפחתה.
האמהות משתפות
האמהות של שני הילדים שיתפו בראיון בהתרשמויות שלהן מהשימוש בווטסאפ. בתחילת ההתנסות שתיהן לא האמינו שהילדים יצליחו להשתמש בווטסאפ המונגש באופן יעיל ותקשורתי גם בשל המוגבלות הפיזית וגם בגלל ששני הילדים משוחחים באמצעות לוחות סמלים ולא בהקלדה. לאחר יותר משנה של חשיפה ושימוש בווטסאפ שתי האמהות סיפרו שזה הפך לכלי חשוב בתקשורת של הילדים.
אמא של ש' שיתפה בהתרגשות שלה לקבל הודעה מהבת שלה באמצע היום. היא דיברה על העצמאות בתקשורת ועל הרחבת היכולת לקחת חלק פעיל בתקשורת המקוונת עם בני המשפחה. היא שיתפה שכאשר בני משפחה התחילו לקבל מש' הודעה על פלטפורמה מוכרת שגם הם משתמשים בה, "נפלו אסימונים" והתחזקה ההבנה וההכרה ביכולות שלה.
אמא של א' סיפרה שכיום זה כלי יום יומי שלו וחלק בלתי נפרד מהתקשורת שלו. היא הדגישה את הקפיצה בעצמאות התקשורתית שלו ושיתפה שהוא יוזם תקשורת עם אנשים רבים, כולל מורים, מטפלים ומשפחה באמצעות הווטסאפ. הוא איננו מוגבל כעת לתקשורת פנים אל פנים, ולכן גם המעגלים וגם ההזדמנויות לתקשורת התרחבו באופן משמעותי. תקשורת עם בני גילו עדיין לא מתקיימת באמצעות הווטסאפ, והשאיפה היא שגם מטרה זו תושג בשנה"ל הקרובה. בנוסף, האמא שיתפה שהמסרים ששולח בנה מגוונים, והזמן שיש לו לבנות את המסרים מאפשר לו לחשוב על בחירת אוצר המילים, לארגן את המסר ולתקן כאשר צריך.
מחשבות לסיום
השימוש ביישומים לתקשורת מרחוק וברשתות חברתיות נפוץ מאוד כיום, ותקשורת אונליין היא אפיק מרכזי לקיום קשר עם אחרים. עבור רבים השתתפות בקהילה כוללת גם את הקהילות והקבוצות במרחב הווירטואלי. לאור זאת ולאור מחקרים על תרומה של תקשורת מרחוק לחיזוק תחושת שייכות, לפיתוח מיומנויות חברתיות ושפתיות ולהקטנת הסיכון לבידוד חברתי, חשוב לבחון ברצינות את האפשרויות הללו גם עבור משתמשי תת"ח.
ידע של קריאה וכתיבה אינו תנאי מקדים להשתתפות במרחב הווירטואלי – מומלץ לעבוד על מיומנויות קריאה וכתיבה מגיל צעיר ככל שניתן, אבל אין צורך להמתין עד לרכישת המיומנויות הללו כדי לפתוח הזדמנויות לתקשורת מרחוק.
שני הילדים שהוצגו בכנס אייזק התחילו להשתמש בוואטסאפ של "מתחברים לעולם" לפני שנוספה האפשרות לשליחת המסר עם הסמלים. כאשר נפתחה האופציה הזו, חשבתי שזו תהיה תוספת נחמדה אך לא משמעותית מבחינת השפעה על התקשורת. לשמחתי, אצל שניהם התוספת הזאת הגבירה לא רק את המוטיבציה להשתמש בווטסאפ אלא גם נצפה שינוי באופי המסרים ששלחו – משליחה מרובה של אימוג'ים ומסרים שהוכנו ונשמרו מראש או מסרים קצרים וחזרתיים, לשליחת מסרים ספונטאניים, מגוונים שהם בונים בעזרת לוחות הסמלים שלהם בזמן אמת. המדגם אמנם מצומצם, אבל ההתרשמות שלי היא ששליחת הטקסט בלבד, ללא הסמלים, הרחיקה אותם מהמסר של עצמם ולכן גם מהמוטיבציה לשתף. זה מזכיר תרגום – ברגע שטקסט מתורגם, נוצרת איזושהי דרגה של ריחוק ונתק מהמסר המקורי. ברגע שיכלו לשלוח את המסר בדיוק כפי שבנו אותו, הם היו יותר מחוברים אליו ורצו לדייק את המסרים ככל שיכלו. התאמת כלים, כולל יישומי תקשורת פופולאריים, עבור כלל משתמשי תת"ח, לרבות משתמשי סמלים, תאפשר למשתמשי תת"ח ליהנות מכל הטווח של כלי התקשורת המוכרים לנו ותאפשר השתתפות פעילה ומשמעותית גם במרחב המקוון.
קישורים
